לאחרונה הכנסת ניסתה, שוב, להסדיר את סוגיית גיוס החרדים. אולם, בעוד כי כולנו שומעים את המושג "חוק הגיוס" לפחות פעם אחת ביום – לא כולנו מבינים בדיוק מהי המשמעות שלו, ומעבר לכך, לא כולנו יודעים מהי ההשפעה של חוק הגיוס על העתיד הכלכלי והמדיני שלנו במדינת ישראל. בדיוק לשם כך אנחנו כאן. בכתבה זו, החלטנו לעשות לכם קצת סדר בבלאגן, ולהסביר לכם דברים שחשוב לדעת על חוק הגיוס וכל הסובב סביב נושא זה.
אברכים – מי הם בעצם?
אי אפשר להבין מהו חוק הגיוס מבלי קודם לכן להבין מיהם אברכים. אברך זהו בעצם כינוי מקובל לאדם אשר לומד תורה בכולל, ולמעשה זהו הכינוי העיקרי של כל מי שלומד תורה בתור העיסוק הראשי שלו בחיים. בתקשורת ניתן לראות כי זהו כינוי לכל אותם לומדי תורה הזכאים לפטור מגיוס ומקבלים תקציבים מהמדינה, כאשר התקציב המרכזי הוא בעצם תקציב הישיבות.
גיל הפטור בחוק הגיוס
בדיוק כפי שניתן לקרוא אצל מקורות אמינים כמו מוסד שורש – גיל הפטור שניתן לתלמידי הישיבות החרדיות לא הוגדר מעולם בתור "פטור", אלא יותר בתור מעין דחיית שירות מתמשכת. למעשה, התלמיד מקבל אחת לשנה אישור ממוסד הלימודים על כך שהוא עדיין נמצא בלימודים מתמשכים, ואילו לאחר מכן הוא ניגש ללשכת הגיוס ומקבל אישור על דחיית הגיוס שלו בשנה נוספת. בעבר, כאשר מלאו לתלמיד שלושים או לחילופין, כאשר נולד לו ילד שישי – צה"ל כבר היה מעניק לו פטור לכל דבר ועניין.
העניינים מתחילים להסתבך
התברר לאורך השנים כי בגיל כה מאוחר כבר מאתגר מאוד להשתלב באופן משמעותי בשוק העבודה. כתוצאה מכך, מרבית הגברים החרדים לא יצאו לעבוד גם לאחר שהגיעו לגיל הפטור המדובר, והמשיכו לחיות על משכורת האישה שלהם, על מלגת הכולל ועל התמיכות התקציביות השונות שהעניקו המדינה. לפיכך, ניתן להבין כי הצעד הראשון להתמודדות עם המורכבות של חוק הגיוס – הוא להוריד את גיל הפטור. אמנם, במשרד האוצר שאפו להוריד את גיל הפטור ל-21, אך נראה כי צעד זה אינו התממש.
