גמישות יתר היא לא מחלה אלא תופעה שבה מי שלוקה בה יכול לכופף את המפרקים בגוף שלו בצורה רחבה הרבה יותר מאשר אנשים רגילים יכולים, או לכופף מפרקים שאנשים אחרים לא יכולים לקפל. כך מי שלוקה בתופעה זו יכול למשל לכופף את האצבעות ואת האגודל ולהצליח לכו]ף את המרפק כלפי חוץ. על פניו אין בעיה רפואית שעלולה להיגרם בשל גמישות יתר אך חשוב לדעת על התופעה, שכן כאשר מדובר בתינוקות שמתפתחים – עלולים ההורים שלהם להיבהל שמא משהו לא בסדר אצל הילד שלהם. יחד עם זאת בהחלט חשוב לשים לב לתופעות אלו ולהפנות אליהן את תשומת ליבו של הרופא העוקב אחר התפתחותו של הילד, שכן מה שעשוי לעניין אותו הוא הגורמים לתופעה.
מה הגורמים לגמישות יתר?
כיום ידועים כמה וכמה גורמים אשר בגינם אפשר לזהות אצל ילד זה או אחר גמישות יתר של המפרקים ורובם קשורים לגנטיקה. יחד עם זאת יכולים גם להיות גורמים אחרים כמו מחלה שהילד לוקה בה או במקרה של מום מולד. למרות שאין מדובר בבעיה רפואית שדורשת פתרון מיידי או טיפול אקוטי – הלוקים בגמישות יתר עלולים למצוא את עצמם בגיל מאוחר יותר סובלים יותר מאנשים אחרים מכאבי מפרקים או דלקות מפרקים. באתר האינטרנט amarilyo.com אפשר לקרוא מידע מקצועי בתחום זה, כמו גם על ראומטולוגיה באופן כללי – הענף הרפואי העוסק ברפואת המפרקים בכל הגוף. גם אם לא מרגישים כאבים או חוסר נוחות חשוב לעקוב אחר התפתחותו הגופנית של הילד.
אז מה עושים?
כאמור – אין מדובר בבעיה הדורשת פתרון או טיפול בצורה דחופה והכרחית. אנשים רבים פונים לכיוון של פיזיותרפיה על מנת ללמוד איך להימנע מביצוע תנועות שנראות לא טבעיות או כאלה שחורגות מטווח התנועה המוכר. כך אותם אנשים שלוקים בגמישות יתר לא יצטרכו לחוש מבוכה או כל תחושה שלילית אחרת כאשר הם נמצאים בחברתם של אנשים אחרים. לאחר שנשללת בעיה רפואית אחרת חשוב להישאר במעקב על מנת לפנות לרופא במידה ובכל זאת חשים כאבים כלשהם במפרק זה או אחר. חשוב ללמד את הילד שהגוף שלו מתפתח בצורה ראויה לציון, שאין בו כל רע ושיש בו ייחודיות שאין להרבה אנשים או ילדים אחרים. זה מה שיבטיח חיים שלמים ומלאים לצד גמישות יתר ללא כל בעיה שהיא תעורר.
